WeBible

1 - ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך—כי מבקש את נפשי

2 - ויאמר לו חלילה לא תמות—הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת

3 - וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך—כי כפשע ביני ובין המות

4 - ויאמר יהונתן אל דוד  מה תאמר נפשך ואעשה לך  {פ}

5 - ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית

6 - אם פקד יפקדני אביך  ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו—כי זבח הימים שם לכל המשפחה

7 - אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו—דע כי כלתה הרעה מעמו

8 - ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני  {פ}

9 - ויאמר יהונתן חלילה לך  כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך—ולא אתה אגיד לך  {ס}

10 - ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה  {ס}

11 - ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה  {ס}

12 - ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד—ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך

13 - כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך—וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי

14 - ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות

15 - ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה

16 - ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד

17 - ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו  כי אהבת נפשו אהבו  {ס}

18 - ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך

19 - ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל

20 - ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה

21 - והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים  אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר—חי יהוה

22 - ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה—לך כי שלחך יהוה

23 - והדבר—אשר דברנו אני ואתה  הנה יהוה ביני ובינך עד עולם  {ס}

24 - ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול

25 - וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד

26 - ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא  כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור  {ס}

27 - ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד  {פ} ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם

28 - ויען יהונתן את שאול  נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם

29 - ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך  {ס}

30 - ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות  הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך

31 - כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי—כי בן מות הוא  {ס}

32 - ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה

33 - ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד  {ס}

34 - ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם—כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו  {ס}

35 - ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו

36 - ויאמר לנערו—רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו

37 - ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה

38 - ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו

39 - והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר  {ס}

40 - ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר

41 - הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל

42 - ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום  אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם  {פ}